פוסטים

מציג פוסטים מתאריך 2014

נבדל

נ' ואני צופים במונדיאל.
- תגיד, סנצ'ס זה הכוכב שלהם? - כן. - זה ששם גול עכשיו? - כן. - זה לא זה שנשך? - לא. זה סוראס . - נו? - הוא של אורוגווי. - אה, אז מי אלה? - צ'ילה. - טוב, הייתי קרובה, שתי המדינות בדרום אמריקה. - אה הה. - רגע אבל יש להם עוד כוכב, לא? נִידֶאל, נִידָאל... - נָדָאל, וזה בטניס מאמי. - …..
השופט שורק בפעם המי יודע כמה.
- תסביר לי שוב מה זה נבדל. - מאמי עברנו על זה אתמול. - טוב, תגיד תודה בכלל שאני מתעניינת. - אוקי, אני אתן לך דוגמא (שבגדול גם רצה עכשיו בווצאפ) מהעולם שלך.  נגיד שאת עושה שופינג- - סליחה, שופינג זה לא מהעולם שלי! - בסדר, נגיד. - מה נגיד? מה עשית ממני פאקצה ? - את רוצה ללמוד או לא ? - נו! - מהתחלה. נגיד שאת עושה שופינג ב H&M בפארק אווניו פינת 59- - זה לא פארק, זה לקסינגטון. - מה? - זה לא פארק, זה לקסינגטון ואם אתה מתעקש דווקא על רחוב 59, יש סניף הרבה יותר שווה בפינת   השדרה החמישית ומשם זה 5 דקות לסניף בפינת 51 ואז מדרימים עוד טיפה ל 42.    ובאזור ההוא יש גישה להכל, זו לא בעיה. למרות שת'כלס, בחנויות בברודווי הרבה יות…

שגרה

נגיד שאיש ואישה נשואים באושר.  נגיד שהיא אוהבת אותו והוא אוהב אותה.  מאוד.  ואז יום אחד מישהו מתחיל עם האישה ברחוב . נגיד.  הוא שואל אותה בן כמה הכלב והיא מתקנת אותו שזו כלבה.  הוא קובע שהיא נראית כמו אחת שאוהבת את החיים.  היא מחייכת: "תלוי מתי". הוא מתעניין אם אפשר להזמין אותה לשבת לקפה, פתחו חדש ממש בקצה הרחוב.
נגיד והאשה קצת נבוכה ומתבלבלת.  נגיד שזה גם מחמיא לה . מאוד. ואז בסוף היא מסכימה להביא לו את מספר הטלפון.  נגיד. היא  נותנת לו את כל הסְפָרוֹת הנכונות.  הוא מתקתק. היא תוהה איך להכניס "בעלי" לשיחה אך שותקת.  הוא מחייך בסיפוק. היא משוכנעת שהוא לא יתקשר.  הוא נפרד לשלום.
נגיד שאיש ואישה נשואים באושר.  נגיד שהיא אוהבת אותו והוא אוהב אותה.  מאוד. ואז יום אחד מישהי מתחילה עם האיש בפאב.  נגיד. היא שואלת אותו למה הוא לא עזב עם חברים שלו.  הוא עונה שעוד מוקדם. היא קובעת שהוא נראה כמו בחור ממש חכם.  הוא מחייך: "תלוי מתי". היא מתעניינת אם הוא יכול לעשות לה מסאז' ברגליים.  הנעליים הורגות אותה.

איש ואישה נשואים באושר.  היא אוהבת אותו והוא אוהב אותה. מאוד. וזהו.

מה?? את בהריון??

"את בהריון???" קופצת לי הודעת ווטסאפ מאחותי שבדרום אמריקה. "את בהריון???" קופצת לי הודעת פייסבוק מחברתי שבירושלים "יש לך חלב בבית?"  קופצת לי הודעת אס אמ אס משכנתי למטה.  השמועות, תמיד מגיעות אליה אחרונה. שלוש, שתיים, אחת.   "רגע, את בהריון????" 
בנות, אפשר להרגע! התשובה היא שלילית. "אז מה קשור דיאטנית???" "אז מה לך ולדיאטנית???" "אז מה אמרנו, אחד אחוז יש? סויה גם טוב." מסתבר שבחורה לא יכולה פשוט לקום בבוקר ולהחליט להתחיל לאכול מסודר...
הרמתי טלפון בכדי לקבוע תור.  האישה מעבר לקו ביקשה שם, ת"ז  וגיל.  נתתי.  ביקשה גובה ומשקל. "מטר שישים ושמונה, ומשקל- אין לי מושג." " מה זאת אומרת?" "זאת אומרת שאני לא יודעת להגיד לך". "אין דבר כזה.  מה, את מתביישת?" "ממש לא! אין לי משקל בבית." "אבל את בת, זה מה שבנות עושות..." היא מצחקקת. מסתבר שבחורה לא יכולה פשוט לא לדעת כמה היא שוקלת...
"רגע, אז את ילידת 83'." היא ממשיכה. "נכון". "ואת רק נשואה?!" &qu…

מלכת הלבבות

"שמעי נא, יָלְדַתִי.  אם כואב הלב- זה מעיד על כך שיש לך לב. הלא כן?"  (סבא אריה ז"ל)
לב אחד לעכשיו.              לאָהוּב             למשפחה.             למקצוע.             לחברים.             לעצמי.
לב אחד לפעם.
וזה של אז, הוא בנוסף, הוא לא בִּמְקוֹם. הוא בנפרד וממשיך לפעום. ואני באמת לא מבינה. כי גם כשעצוב ודי מאכזב, איך אפשר לכבות פתאום לב?