פוסטים

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2016

מעשה בחרוזים 2

היה היתה ילדה שהרגישה עכשיו לגמרי אבודה, וכל יום פנטזה מחדש על לקום ולארוז מזוודה. זה נכון שהיא זכתה בבת בריאה ומהממת ועל פניו יש לה משפחה מדוגמת
אבל בנתיים משהו קצת קודר, מתיש לחפור בפְנִים ולברר
כל מי שפוגשת, שואל: "מה שלומך?" והיא רוצה לעשות הכל חוץ מלחייך. " נו, איך בלילות?" " למי היא דומה"? "את לא מניקה? אל תרגישי אשמה". "הראש נראה קצת גדול, רק אומרת" יופי, עכשיו הילדה נכנסה לעוד סרט.
היא אמא  שלושה חודשים, קצת יותר, וכל הזמן מרגישה שהיא צריכה לאלתר. אין חוקים או מסגרת וכלום  לא קבוע, כל סשן צרחות מרגיש כמו שבוע, מתפללת לקקי כל יום מחדש אך אומרת תודה גם על פּוּק לא מורגש.
אין לה מושג מה נכון ומה לא הבעל מתבאס שאין לה קשב בשבילו הגוף במצב של טירוף הורמונאלי, מה שנשמע כתירוץ די בנאלי.