הכל בראש...

הכל התחיל אי שם באביב 2015, בהריון נחמד ופוטוגני למדי שהמשיך והמשיך והמשיך. להלן משפטים שאישה בהריון מתקדם, (מאוד מאוד מתקדם, כל כך מתקדם שכבר היה צריך להסתיים שבועיים  לפני כן ) לא צריכה לשמוע: -           "מה??? עוד לא ילדת? אפילו יונית לוי/ קים קרדשיאן / ג'יזל כבר ילדה..." (וואלה? איזה יופי.  אני באמת צריכה להתקשר לאחל מזל טוב.) -           "מה?? עוד לא ילדת?  מדברים על זירוז? אויש, תשתדלי לא להגיע לזה..." (ברור, כי זה ממש תלוי בי) -           "מה?? עוד לא ילדת?? לא יודעת, לי סקס ממש עזר!" (מקסים.  לי לא.) אפילו נ', האחראי על המחדל הזה, ניסה לעודד: "מאמי, בסוף תוכלי לכתוב על זה ספר – "הציר הסדיר – איך מה ולמה? תהיות ושאלות" (כן.  וספר ההמשך יהיה -   never again . לזכור ודבר לא לשכוח) "אז איך עברה הלידה?" בגדול, ככה: פתיחה של 1: "אני מרגישה מוזר, אולי זה צירים?" פתיחה של 2: " יאיי, זה צירים! (אנחת רווחה)  מאמי, תלחץ על האפליקציה. איפה הכדור?" פתיחה של 3: " עברו שעתיים? ב