הכל בראש...

  כשל לוגי   אני:        מה זה?   היא:        תות   אני:        ובאיזה צבע התות?   היא:       אדום!!!   אני:        נכון. ומה זה?   היא:       אריה.   אני:        ואיך שואג אריה?   היא:       ווווואאאאאא!!!!   אני:        ומה רצה האריה לאכול?   היא:       פתיתים!!!                                                                          ********** אינשטיין אני:      ...

Just for the record , אין לי בעיה עם העובדה ש-נ' אהובי נוסע לטייל לכמה שבועות  בשבילי הארץ, בלעדיי.  להיפך.  טוב לו שם, לי טוב בבית וגעגועים עושים טוב לקשר.   אז מה בכל זאת לא בסדר? מֵרְפִי.  כשאת חוזרת מבילוי לילי אצל חברים ומוצאת מחוץ לדלת, ג'וק ענק וחום, מהסוג שלא זז עד שאת ממש קרובה, הסוג שאת יכולה לשמוע את הקראנץ' שיהדהד במורד הבניין  אם תורידי עליו לבנת חבלה או סתם תהיי אמיצה מספיק לדרוך עליו בעוצמה ואז להיפרד מהנעל שלך לתמיד (כי ברור שהיא תיזרק אח"כ לזבל) – זה לא נעים. "אני לא מאמינה שהוא עבד עליי", אני מייללת ומחניקה זעקה. נ'  הרי טרח להרגיע אותי לא פעם שג'וקים מהסוג הנ"ל כמו גם גנבים, לעולם לא יגיעו לדירתנו :  " אנחנו קומה רביעית בלי מעלית.   בחצי הדרך הם כבר יתייאשו ויחזרו למטה.   חוץ מזה, כל כך גבוה כאן שאין להם חמצן." חמצן בתחת שלי.   בנתיים   היחידה בלי חמצן זו אני. אני פותחת את הדלת בזריזות ומדלגת מעל היצור הדוחה.  אולי דווקא נעים לו לישון במסדרון?  ככה הוא שומר על כל האופ...

יום רגיל , 8:35 בבוקר . חמושה בפיג ' מה , נעלי “קיפי” וצו ' פצ ' יק הכלבה  ( אם כבר אז multitasking), אני שמה פעמיי לכיוון האוטו .  מי יגיע אליו ראש ון ? אני או הפקח ? הורדתי את האוטו מהמדרכה , מצאתי חניית זהב בכחול - לבן וביצעתי אחורה פנה מזרחה  לכיוון הגינה הציבורית .  שלושה סיבובים , שתי עצירות שווא ויציאה אחת - והמשימה הושלמה בהצלחה . אפשר לחזור הביתה עייפים ( תלוי את מי שואלים ) אך מרוצים . קקי - צ ' ק . שקית בפח - צ ' ק . מפתחות - רגע ... מפתחות - שניה , נו ... מפתחות – אוי שיט ! אני מתקשרת בהיסטריה להזעיק תגבורת . קול מנומנם מלמל משהו בצד השני . ניתוק . מנסה שוב . “ מהההההה !!” נ ' רוטן . “ למה אי אפשר לישון בבית הזה ???” " נעלמוליהמפתחותשלהאוטובאלילמותכלהחייםשליהיושםאנילאנושמתמהאניעושה ??? ” -   " כן , קודם כל תרגעי ...” ( טיפ לכם הגברים : “ תרגעי "- לא עוזר לנו להרגע .) -   " נו !!!”  הוא מפהק . " מה נראה לך שעשית איתו ?” ( טיפ לכם הגברים : אם היינו יודעת מה עש...

נ ' ואני צופים במונדיאל . - תגיד , סנצ ' ס זה הכוכב שלהם ? - כן . - זה ששם גול עכשיו ? - כן . - זה לא זה שנשך ? - לא . זה סוראס . - נו ? - הוא של אורוגווי . - אה , אז מי אלה ? - צ ' ילה . - טוב , הייתי קרובה , שתי המדינות בדרום אמריקה . - אה הה . - רגע אבל יש להם עוד כוכב , לא ? נִידֶאל , נִידָאל ... - נָדָאל , וזה בטניס מאמי . - ….. השופט שורק בפעם המי יודע כמה . - תסביר לי שוב מה זה נבדל . - מאמי עברנו על זה אתמול . - טוב , תגיד תודה בכלל שאני מתעניינת . - אוקי , אני אתן לך דוגמא ( שבגדול גם רצה עכשיו בווצאפ ) מהעולם שלך .   נגיד שאת עושה שופינג - - סליחה , שופינג זה לא מהעולם שלי ! - בסדר , נגיד . - מה נגיד ? מה עשית ממני פאקצה ? - את רוצה ללמוד או לא ? - נו ! - מהתחלה . נגיד שאת עושה שופינג ב H&M בפארק אווניו פינת 59- - זה לא פארק , זה לקסינגטון . - מה ? ...

נגיד שאיש ואישה נשואים באושר.  נגיד שהיא אוהבת אותו והוא אוהב אותה.  מאוד.  ואז יום אחד מישהו מתחיל עם האישה ברחוב . נגיד.  הוא שואל אותה בן כמה הכלב והיא מתקנת אותו שזו כלבה.  הוא קובע שהיא נראית כמו אחת שאוהבת את החיים.  היא מחייכת: "תלוי מתי". הוא מתעניין אם אפשר להזמין אותה לשבת לקפה, פתחו חדש ממש בקצה הרחוב. נגיד והאשה קצת נבוכה ומתבלבלת.  נגיד שזה גם מחמיא לה . מאוד. ואז בסוף היא מסכימה להביא לו את מספר הטלפון.  נגיד. היא  נותנת לו את כל הסְפָרוֹת הנכונות.  הוא מתקתק. היא תוהה איך להכניס "בעלי" לשיחה אך שותקת.  הוא מחייך בסיפוק. היא משוכנעת שהוא לא יתקשר.  הוא נפרד לשלום. נגיד שאיש ואישה נשואים באושר.  נגיד שהיא אוהבת אותו והוא אוהב אותה.  מאוד. ואז יום אחד מישהי מתחילה עם האיש בפאב.  נגיד. היא שואלת אותו למה הוא לא עזב עם חברים שלו.  הוא עונה שעוד מוקדם. היא קובעת שהוא נראה כמו בחור ממש חכם.  הוא מחייך: "תלוי מתי". היא מתעניינת אם הוא יכול לעשות לה מסאז' ברגליים....

"תסביר לי שוב למה אנחנו הולכים לזה?"  אני שואלת את נ' בפעם החמישית באותו ערב.  "כי היו מלא פרסומים על זה כל השבוע.  חוץ מזה, הזדמנות לפגוש את השכנים." כשהוא אומר "שכנים", הוא מתכוון "שכנות". כן.. יש כמה כאלה בבנין.. "להזכירךָ, אני פגשתי את השכנים במסדרון כשנפלו פה טילים. חלק מהתמונות  מאותו בוקר לא עוזבות אותי עד היום.. לעולם לא אוכל לרדת לדירה 7 לבקש חלב..." "מתי היית צריכה מהם חלב?" "תאורטית, אוקי?? יאאלה, בוא נלך. אני לא רוצה שיסמנו אותנו בתור "המאחרים".  אתה חושב שצריך להביא משהו? בירה?" אנחנו יורדים קומה.  מעבר לדלת נשמעים קולות ערים.  אני תופסת ל נ' את השרוול.  "רגע, אנחנו צריכים סימן  במידה והישיבה הזו מתארכת עד לכדי רצון למות." "אוקי אחד מאיתנו ימצמץ לשני.  סבבה?" "ימצמץ? זה הכי טוב שיש לך?  אתה כל הזמן ממצמץ". "אוקי, אז נעשה קולות של ציפור... לא? כלב..? תנין...? לא, תנין אני לא ממש יודע לעשות-" "או שפשוט נקום, נגיד שאנחנ...