הכל בראש...

       1.       איך היית מגדירה עצמך כאמא?       א.       לחוצה, מגוננת, פולניה       ב.       זורמת, ליברלית, קשובה, מכילה, עייפה.       ג.        קשוחה, דעתנית, סובייטית 2.   הגוזלית שלך חוגגת פעם ראשונה יומולדת בגן. את-         א.  לא מבינה על מה המהומה, כולה שנתיים, היא לא תזכור מזה כלום.         ב.       שומרת פאסון, די קולית. עד שאת רואה אותה קופצת בחישוקים...         ג.       מתחילה עם הבכי 3 ימים לפני המאורע עם "עוף גוזל"  מתנגן ברקע.                 הם גדלים כל כך מהר! 3.  בדרך הביתה אתן הולכות, מחזיקות ידיים, הקטנה שלך שרה לעצמה בקול רם מחרוזת שירי ט"ו בשבט שעליה היא תקועה כבר 3 חודשים....  פתאום משום מקום...

  כשל לוגי   אני:        מה זה?   היא:        תות   אני:        ובאיזה צבע התות?   היא:       אדום!!!   אני:        נכון. ומה זה?   היא:       אריה.   אני:        ואיך שואג אריה?   היא:       ווווואאאאאא!!!!   אני:        ומה רצה האריה לאכול?   היא:       פתיתים!!!                                                                          ********** אינשטיין אני:      ...

Just for the record , אין לי בעיה עם העובדה ש-נ' אהובי נוסע לטייל לכמה שבועות  בשבילי הארץ, בלעדיי.  להיפך.  טוב לו שם, לי טוב בבית וגעגועים עושים טוב לקשר.   אז מה בכל זאת לא בסדר? מֵרְפִי.  כשאת חוזרת מבילוי לילי אצל חברים ומוצאת מחוץ לדלת, ג'וק ענק וחום, מהסוג שלא זז עד שאת ממש קרובה, הסוג שאת יכולה לשמוע את הקראנץ' שיהדהד במורד הבניין  אם תורידי עליו לבנת חבלה או סתם תהיי אמיצה מספיק לדרוך עליו בעוצמה ואז להיפרד מהנעל שלך לתמיד (כי ברור שהיא תיזרק אח"כ לזבל) – זה לא נעים. "אני לא מאמינה שהוא עבד עליי", אני מייללת ומחניקה זעקה. נ'  הרי טרח להרגיע אותי לא פעם שג'וקים מהסוג הנ"ל כמו גם גנבים, לעולם לא יגיעו לדירתנו :  " אנחנו קומה רביעית בלי מעלית.   בחצי הדרך הם כבר יתייאשו ויחזרו למטה.   חוץ מזה, כל כך גבוה כאן שאין להם חמצן." חמצן בתחת שלי.   בנתיים   היחידה בלי חמצן זו אני. אני פותחת את הדלת בזריזות ומדלגת מעל היצור הדוחה.  אולי דווקא נעים לו לישון במסדרון?  ככה הוא שומר על כל האופ...

יום רגיל , 8:35 בבוקר . חמושה בפיג ' מה , נעלי “קיפי” וצו ' פצ ' יק הכלבה  ( אם כבר אז multitasking), אני שמה פעמיי לכיוון האוטו .  מי יגיע אליו ראש ון ? אני או הפקח ? הורדתי את האוטו מהמדרכה , מצאתי חניית זהב בכחול - לבן וביצעתי אחורה פנה מזרחה  לכיוון הגינה הציבורית .  שלושה סיבובים , שתי עצירות שווא ויציאה אחת - והמשימה הושלמה בהצלחה . אפשר לחזור הביתה עייפים ( תלוי את מי שואלים ) אך מרוצים . קקי - צ ' ק . שקית בפח - צ ' ק . מפתחות - רגע ... מפתחות - שניה , נו ... מפתחות – אוי שיט ! אני מתקשרת בהיסטריה להזעיק תגבורת . קול מנומנם מלמל משהו בצד השני . ניתוק . מנסה שוב . “ מהההההה !!” נ ' רוטן . “ למה אי אפשר לישון בבית הזה ???” " נעלמוליהמפתחותשלהאוטובאלילמותכלהחייםשליהיושםאנילאנושמתמהאניעושה ??? ” -   " כן , קודם כל תרגעי ...” ( טיפ לכם הגברים : “ תרגעי "- לא עוזר לנו להרגע .) -   " נו !!!”  הוא מפהק . " מה נראה לך שעשית איתו ?” ( טיפ לכם הגברים : אם היינו יודעת מה עש...