הכל בראש...

"שמעי נא, יָלְדַתִי.    אם כואב הלב- זה מעיד על כך שיש לך לב. הלא כן?"  (סבא אריה ז"ל) לב אחד לעכשיו.              לאָהוּב             למשפחה.             למקצוע.             לחברים.             לעצמי. לב אחד לפעם.      וזה של אז, הוא בנוסף, הוא לא בִּמְקוֹם. הוא בנפרד וממשיך לפעום. ואני באמת לא מבינה. כי גם כשעצוב ודי מאכזב, איך אפשר לכבות פתאום לב?