הכל בראש...

הכל התחיל אי שם באביב 2015, בהריון נחמד ופוטוגני למדי שהמשיך והמשיך והמשיך. להלן משפטים שאישה בהריון מתקדם, (מאוד מאוד מתקדם, כל כך מתקדם שכבר היה צריך להסתיים שבועיים  לפני כן ) לא צריכה לשמוע: -           "מה??? עוד לא ילדת? אפילו יונית לוי/ קים קרדשיאן / ג'יזל כבר ילדה..." (וואלה? איזה יופי.  אני באמת צריכה להתקשר לאחל מזל טוב.) -           "מה?? עוד לא ילדת?  מדברים על זירוז? אויש, תשתדלי לא להגיע לזה..." (ברור, כי זה ממש תלוי בי) -           "מה?? עוד לא ילדת?? לא יודעת, לי סקס ממש עזר!" (מקסים.  לי לא.) אפילו נ', האחראי על המחדל הזה, ניסה לעודד: "מאמי, בסוף תוכלי לכתוב על זה ספר – "הציר הסדיר – איך מה ולמה? תהיות ושאלות" (כן.  וספר ההמשך יהיה -   never again . לזכור ודבר לא לשכוח) "אז איך עברה הלידה?" בגדול, ככה: פתיחה של 1: "אני מרגישה מוזר, אולי זה צירים?" פתיחה של 2: " יאיי, זה צירים! (אנחת ...

"את בהריון???" קופצת לי הודעת ווטסאפ מאחותי שבדרום אמריקה. "את בהריון???" קופצת לי הודעת פייסבוק מחברתי שבירושלים "יש לך חלב בבית?"  קופצת לי הודעת אס אמ אס משכנתי למטה.  השמועות, תמיד מגיעות אליה אחרונה. שלוש, שתיים, אחת.   "רגע, את בהריון????"  בנות, אפשר להרגע! התשובה היא שלילית. "אז מה קשור דיאטנית???" "אז מה לך ולדיאטנית???" "אז מה אמרנו, אחד אחוז יש? סויה גם טוב." מסתבר שבחורה לא יכולה פשוט לקום בבוקר ולהחליט להתחיל לאכול מסודר... הרמתי טלפון בכדי לקבוע תור.  האישה מעבר לקו ביקשה שם, ת"ז  וגיל.  נתתי.  ביקשה גובה ומשקל. "מטר שישים ושמונה, ומשקל- אין לי מושג." " מה זאת אומרת?" "זאת אומרת שאני לא יודעת להגיד לך". "אין דבר כזה.  מה, את מתביישת?" "ממש לא! אין לי משקל בבית." "אבל את בת, זה מה שבנות עושות..." היא מצחקקת. מסתבר שבחורה לא יכולה פשוט לא לדעת כמה היא שוקלת... "רגע, אז את ילידת 83'." הי...