הכל בראש...

השעה 23:00. הבית שקט. חדר שינה.  אני נשכבת,  מנסה להזיז את הכלבה החצופה שלחלוטין  השתלטה על הצד שלי.  תמיד רק בצד שלי.  נ' כבר עמוק מתחת לשמיכות. -           מאמי, נעלתָ את הדלת? -           נעלתי. -           סגרתָ את הסלון? -           ברור. -           שמתָ שעון למחר? -           בשביל מה? יש לנו שעון אנושי... -           ת'כלס.. -           בדקתָ שהקטנה נושמת? -           אני לא בודק דברים כאלה.  אני רק מוודא שהיא עדיין חמודה. -           נו? -       ...