לילה טוב ?!
השעה 23:00. הבית שקט. חדר שינה. אני נשכבת, מנסה להזיז את הכלבה החצופה שלחלוטין השתלטה על הצד שלי. תמיד רק בצד שלי. נ' כבר עמוק מתחת לשמיכות. - מאמי, נעלתָ את הדלת? - נעלתי. - סגרתָ את הסלון? - ברור. - שמתָ שעון למחר? - בשביל מה? יש לנו שעון אנושי... - ת'כלס.. - בדקתָ שהקטנה נושמת? - אני לא בודק דברים כאלה. אני רק מוודא שהיא עדיין חמודה. - נו? - הכי חמודה. - נכון??? - אני מרגיש שהלילה הולך להיות ממש טוב! - באמת? - לגמרי. פעם הבאה שנתראה, זה יהיה בשבע בבוקר. - חחחחח ... (הצחיק אותי הבחור.) - "מאמי" (הוא מסתכל עלי במבט רציני) "מי שמאמין לא מפחד..." שוין. מאמינה. מכבה את האור הקטן. 3... 2... 1... אקשן. התינוקת התעוררה בלילה (שוב) – כללים לפעולה ולשימור השפיות עשי: נשמי עמוק. שכנעי עצמך שאת סבבה, ערנית. זה לא שכבר נכנ