מלכת הלבבות


"שמעי נא, יָלְדַתִי.   אם כואב הלב- זה מעיד על כך שיש לך לב. הלא כן?"  (סבא אריה ז"ל)

לב אחד לעכשיו. 
            לאָהוּב
            למשפחה.
            למקצוע.
            לחברים.
            לעצמי.

לב אחד לפעם.    

וזה של אז, הוא בנוסף, הוא לא בִּמְקוֹם. הוא בנפרד וממשיך לפעום.
ואני באמת לא מבינה.
כי גם כשעצוב ודי מאכזב, איך אפשר לכבות פתאום לב?

תגובות

  1. כתיבה ניפלאה. חדה וממוקדת . חריזה יפה.
    וסבא שלך ידע מה אמר....
    אני מקווה ש"הוא" קרא את הפוסט שלך.
    ואני גם יודעת ממרום שנותי, שהמציאות חזקה יותר מהכל, ודברים עתידים להשתנות,
    ואנשים עתידם להשתנות, ומזל שכך.
    אמא שלך

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה