פחד ותיעוב באילת


נ. מתיישב על ידי.
-          זוכרת בקיץ כשכולם נסעו לפריז ואת העדפת להישאר בארץ עם ילדי נזלת בקיטנה?
-          כן.
-          זוכרת שהתבאסת ממש אחר-כך?
-          כן.
-          זוכרת שעכשיו את חייבת לי?
-          נו, נגיד...
-          אז אנחנו נוסעים!!!!
-          (רק אל תגיד פריז, רק אל תגיד פריז)
-          לאילת!!!!
-          ....
-          עם כל הח'ברה!!!
-          ....
-          יוצאים מחר ב- 9 !!!
-          ....



                                          ************

הפעם האחרונה שהייתי באילת  היתה בגיל 17.5 בטיול השנתי של כיתה י"ב.  
השבוע אני חוגגת 29.  חישוב מהיר מגלה שלא ביקרתי בעיר הדרומית 11.5
שנה ומאז לא השתנה שם הרבה. 
שתי האטרקציות הבולטות היו ועודן ה"מאנקיז" והקניון.
לפני כמה שבועות נ' ציין שישמח ללכת (סליחה, ישמח זו לא המילה המדויקת.  
צריך ללכת.  לא, לא.. אם נגזר עליו ללכת, כן זהו.) שוב.  לפני כמה שבועות נ' ציין
שכנראה ונגזר עליו ללכת לקנות בגדים חדשים לעבודה.  אני, בהיותי בחורה ממוצעת, 
שמחתי עד מאוד. כמו שנאמר:
challange accepted!!
ואיזה מקום טוב יותר להתחיל בו מאשר "קניון מול הים".  
חדורת מטרה ומלאת מוטיבציה, נכנסנו למבנה העמוס.  מאוד.  נו, מה? 
כשהמע"מ צונח- המורל פורח...
האומנם?
זמן ממוצע בחנות מס' 1: 4 דק'.
זמן ממוצע בחנות מס' 2: 10 דק'.
זמן ממוצע בחנות מס' 3: 10 דק'.  בלחץ.

ועכשיו חידה:  מה זה גבוה, חיוור, מזיע ,בתוך מלבן?
תשובה: נ' באמצע התקף חרדה בתוך תא הלבשה בחנות של ZIP.
"בואי, נצא.  חם פה ממש, לא? (לא)  אני לא נושם.  
עברנו איזה 15 חנויות. (3) כמה שעות אנחנו כבר מסתובבים? (28 דקות)
הקירות סוגרים עליי !!! (מאמי,זה נקרא וילון).  אני צריך לשטוף פנים."

עשרים דקות הוא כבר בשירותים ואני מתחילה לדאוג.
-          ילד, בוא שניה.
-          מה?
-          אני צריכה שתיכנס לשירותים ותבדוק אם יש שם מישהו גבוה עם תלתלים וחולצה כחולה
-          נזכרתי שאסור לי לדבר עם זרים.
-          אני אתן לך שני שקל.
-          10.
-          בחיאת, ילד, זה אילת.  תעשה לי מחיר...
-          גברת!!! אני מהרצליה.

ולפני שהחצוף הקטן מרושש אותי לגמרי, בחיר ליבי יוצא, רטוב כולו.  
נדמה היה כי ניסה להתקלח בתוך הכיור. "מאמי, איך אתה מרגיש?"
-          "נראה לי שאני צריך גלידה.."  שוין.

את בגדי החתן, כבר נזמין ב- e-Bay.


תגובות

  1. הי! לא שכחת להקדיש את הפוסט למישהו ?!

    השבמחק
  2. מעולה (: אולי תנסי לקחת אותו לקנות בגדים ונעליים בריקושט, הוא בטח ירגיש יותר בנוח...

    השבמחק
  3. כל ה-ז' ל-נ'...

    [סליחה, הייתי חייב.]


    ממש הצחקת אותי בקטע עם הילד מהרצליה. :)

    השבמחק
  4. נ', אני מציעה נקמה: תכתוב פוסט על ראיית רנטגן של אוזני המן! נועלה, זה היה מצחיק כמעט כמו לשמוע אותך מספרת את הסיפור כשאת ישובה על ספסל ואוחזת משלוח מנות מרשרש :)

    השבמחק
  5. וממי קיבלתי את משלוח המנות הזה?

    השבמחק
  6. איזה יופי של פוסט! אני חייב לציין שאני מאוד מזדהה עם נ'.

    השבמחק
  7. זה הגנים שהוא ירש מ"היקה"....אבל אנחנו טובים בדברים אחרים....

    השבמחק
  8. ואני למדתי, שלגברים צריך להציב גבולות: היום ניכנס ל 3 חנויות.... היום נימדוד במשך 34 דקות... וככה לפאניקה יש מסגרת. ואסור לחרוג.... וככה גם מתרגלים לאט לאט ולא בועטים.
    ( בהכללה שלעיל, אבא שלך לא נכנס, שמיום שאני מכירה אותו, הוא קונה בגדים לבד, ולרוב גם מצליח לו...)
    אמא שלך

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה