על ראש הגנב


פעילות יצירה  בסלון. אחה"צ מיוזע.  כבר חצי שעה שמאיה מציירת במרץ, משתדלת להשאר בתוך הקווים ( וואלה, משתפרת)  בעוד שאני מחפשת בגוגל "איך להחלץ מתוך כיסא פלסטיק קטן ".  אין סיכוי להתרומם בלי לקחת אותו איתי. מזל שאנחנו גרים מול איכילוב. מעניין אם זה הדבר הכי מוזר שהם ראו במיון? מה חשבתי לעצמי כשנדחסתי לשם?   אני מרגישה נימלולים מתפשטים גם לרגליים...

"אמא... אמא!! א- מאאאאאאאא!!!! "


אני שומעת את הילדה צועקת בהיסטריה.  היא כבר לא לידי.  אני  מנסה  לזנק אבל לא יכולה לזוז...
"מה קרה??"
"אני לא מאמינה!  אני פשוט לא מאמינה!"  היא ממשיכה.  "לא, את  לא תאמיני".
(יש הרבה חוסר אמונה בכל הסיטואציה הזו.)
"איפה את? מה את רואה?"
"במטבח!"

שיט. אני רואה לאן זה הולך...  היא קלטה את החצי טעמי שהשארתי על השיש...  הטעמי שאתמול עזרתי לה לחפש במשך רבע שעה כי הוא "נעלם" באופן מיסתורי.  הלך עליי.
היא חוזרת עם הפח מיחזור נייר.  מוזר.

"את קולטת מה מצאתי פה?  את כלללללללל הציורים שלי."
שיט. הייתי מעדיפה להתמודד עם הטעמי.

"כל הציורים שלי!"  היא מוציאה אותם אחד אחד ומצמידה אותם לפרצוף שלי. "את רואה??"
"טוב, בטוח שאלה לא כל הציורים שלך... "  אני מנסה להרוויח זמן.
"תראי,  אחד, שתיים, שלוש, ארבע... " (בואי, כמה פעמים אפשר לצייר את אותו דבר?) "וגם הכי יפים שלי."  (בואי, 2 קווים וקשקוש מנצנץ.. פיקאסו זה לא)
"רגע,  אני יכולה להציל אותם."  היא מתחילה לשטח את הניירות ולהניח עליהם ספרים.  "אל תדאגי אמא! את נראית חוששת.  על מה חשבת?" (שפעם הבאה אני צריכה לא להתעצל ולהוריד את הניירות מתחת לבניין?) "אני חושבת שזה עוזר!" היא צוהלת ומתיישבת חזרה לידי.  "אז איך זה יכול להיות? מי יכל לעשות דבר כזה?"

פה נשברתי.
"צ'וּצ'וּ, אני חושבת שאולי , אולי , בטעות, הנחתי שאלה דפי טיוטה ולא ראיתי שציירת בצד השני.  אז בטעות זרקתי אותם. בטעות.  סליחה..."
המבט שלה מלחיץ והפאוזה עוד יותר. "לא!...."  היא נושמת עמוק ונאנחת.
"אני באמת לא התכוו-"
"אני חושבת שזה היה אבא..!"





תגובות

  1. את צודקת מאיה, זה היה אבא. זה תמיד אבא.
    :)

    השבמחק
  2. חחח לא חשבתי להאשים את אבא! את כותבת מעולה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! אם היא בעצמה חושבת שזה אבא, מי אני שאתווכח...

      מחק
  3. העם דורש את גרסת האב !!

    השבמחק
  4. אויי נועה ילדה שלי, אכן צריך ללכת את הצעד הנוסף - לכיוון הפח... אצלי בתיקייה - נמצאים הציורים הטובים ביותר שלך... אל דאגה - תקבלי אותם כשתעברי לדירה עם עוד 9 מ"ר...
    ובעניין ה"אבא עשה את זה ? - אין מה לעשות, תעמדי בגבורה מול האמת. ... בהצלחה. אין סוף להפתעות....
    שרופה עליך ילדה שלי, וגם על הבת שלך מאיה.

    השבמחק

פרסום תגובה