הכל בראש...

נ. מתיישב על ידי. -           זוכרת בקיץ כשכולם נסעו לפריז ואת העדפת להישאר בארץ עם ילדי נזלת בקיטנה? -           כן. -           זוכרת שהתבאסת ממש אחר-כך? -           כן. -           זוכרת שעכשיו את חייבת לי? -           נו, נגיד... -           אז אנחנו נוסעים!!!! -           (רק אל תגיד פריז, רק אל תגיד פריז) -           לאילת!!!! -           .... -           עם כל הח'ברה!!! -           .... -     ...

התחלתם כבר? איך מתקדם? תיאום פגישה. מה שלומך? את הכלה? מי החתן? מאחר, אה?.. שנתחיל בלעדיו? נתחיל בלעדיו. רוצה קפה? מקסימום, תתגרשו. סתם בדיחה. הנה החתן. תאום ציפיות. מה הכיוון? גן טרופי? על גופתי. רשיון עסק? המקום נסגר. משהו אינטימי. אלה המחירים. שכר מלצרים. לא כולל. אוי אלוהים. בלי לחץ. זה גמיש. חופה מסורתית. מעצב בית. שיקולים נוספים. מזג אוויר. שעון קיץ. כניסת שבת. קצת רחוק. כביש 6. רשימת מוזמנים. רק 250? כבר 250? מה 250? אמא שלך. אבא שלך. אפשר לדחות. יהיה בסדר. טיסה לקפריסין? רעיון מעניין. לא באמת. צריך לנשום. שנחתום חוזה? בלי חרטות. שברת- שילמת. מזל-טוב.

כשאת יושבת עם נ' באמצע דיזנגוף סנטר, שישי בערב, בג'ימבורי שליד השירותים ופתאום העבר שלך מחליט להופיע בלי אזהרה- זה קטע. התרגשתי נורא. היי! אני קוראת לו וקמה מהר.  הלב שלי מחסיר פעימה.  לא פשוט למצוא את עצמך ככה פייס טו פייס עם העבר שמסתכל לך ישר בעיניים. אני ממהרת לערוך היכרות. "נ' תכיר, זה נ'- בקרוב בעלי. " הם לוחצים ידיים. מעניין איך זה מרגיש. מה הוא עושה פה? מאיפה? למה עכשיו? אוי נו, לא יכולתי לשים על עצמי משהו יותר יפה? אני יושבת בין העבר לעתיד שלי .  אנחנו מנהלים שיחת חולין.  זה מוזר. שניהם מסתכלים בי, כל אחד אחרת ואני- עם כל אחד,אחרת.  מחליפים מידע. משהו על החיים, עיסוק, טיימינג, הבחורה הנכונה... אני מסתכלת  עליו ארוכות.      הוא יפה, העבר שלי, מרשים, מסקרן.  ואז הוא צריך לזוז. רגע, רק הגעת. "אני אלווה אותך החוצה." . אני מציעה לו. אנחנו מתחילים ללכת. הוא מחבק אותי.  "גבהת." "לא גבהתי מגיל 15."  איזה עבר מבולבל.  הוא בוחן שוב. "אבל רזית בטוח."  "רזית" אני ...

טלפנית:  "חברת NOT שלום, מדברת קארין, איך אפשר לעזור?" בחורה:  "שלום קארין, מדברת  ________ , אני מעוניינת להתנתק סופית." טלפנית:  "יואו,  בזה הייתי מעדיפה שלא לעזור..." בחורה:  "סליחה?" טלפנית:  "סתם מאמי, סתם..  קצת חוש הומור, אחרת מה נשאר לנו בחיים?..." בחורה: "מאז שאני איתכם, הוא נעלם לי.." טלפנית:  "אמא, זה מלחיץ..." בחורה:  "אז את קובעת לי מתי תגיעו?" טלפנית: "לא חבל? יש מבצע חדש: 51.9 דקות ב 4.3 אגורות לא כולל ימים א'-ש'                או 86.2 אגורות לחו"ל לא כולל אירופה, אסיה או כל יבשת שמתחילה ב א'. בחורה: "מה?? ממש לא! כל פעם אני נופלת לזה.. אני רוצה שתגיעו מחר! טלפנית: "את יודעת מה אומרים על נשים אסרטיביות?" בחורה: "זה לא מעניין אותי, אני רוצה להתנתק מחר! טלפנית: "אוקי.. אז תני לי לסכם את השיחה עד כה- את רוצה להתנתק ושנגיע מחר.                 עיר-" ב...

שבועיים לא פשוטים עברו על כוחותינו.  הכל התחיל בתאונת אופנוע.  החלקנו על  הכביש אני ו.. מחשש לחייו, נקרא לו א'. 2 דברים עברו לי בראש באותו רגע: א.       לאספלט מקרוב יש טקסטורה מעניינת. ב.       משהו בוער.  מעניין מה זה... ישר התרוממתי. " אני בסדר!  אני בסדר! " אני מכריזה לכל המעוניינים. "הנה, אני בסדר." -          -  "נועה, עדיף שתשבי  שניה..." -          -  "לא, אני ממש בסדר, הנה אני-" מבט חטוף כלפי מטה והופ, שניתי גירסא. "אני לא בסדר!! אני לא בסדר!!!..."     כן, הברכיים שלי, שיחיו, לקחו את העניין קשה. תאונה מסוג זה ממחישה בצורה מדויקת את ההבדלים בין המין החזק למין היפה.    בעוד שחברותי התעניינו בעיקר לשלומי ( "יואו, אני לא מאמינה שזה קרה ! איך את  מרגישה? כואב? את יכולה ללכת? נראה לך שיישארו צלקות?  אז מה לבשת? היו חתיכים  במיון? טוב, מה רע בחתיכים?" ) הבנים שבחיי ראו ס...

לא מזמן חבר בא לבקר אותנו, בפעם הראשונה.  "זו המיטה שלי", נ. מסביר לו  "וזו המיטה של נועה" הוא הולך ומצביע על הספה בסלון.  שניהם צוחקים.    החבר- מהבדיחה ונ. מהמציאות. תמיד אהבתי להירדם על ספות.  עוד בבית- אמא.  נרדמת סדרתית.  כזו אני.    כמו אבא שלי, כבר בשעה 22:00, אני מתמוטטת.   בשונה ממנו, המשפט  "תעירי אותי עוד 7 דקות ונצא", לא תופס לגביי.  הלוואי.  כל שנ"צ שלי מסתיים בבוקר  שלמחרת.  מה שנקרא- lose- lose situation .  הכל התחיל ערב אחד כשנ. שהה מחוץ לבית. בעודי שוכבת על הספה בסלון מזפזפת  בין ערוץ 1, 2, ו-10 כי זה מה יש, התחלתי להרגיש את העקצוץ הזה בעיניים המוכר  לי היטב.   "נועה, זה הזמן."  אני פוקדת על עצמי. "קומי עכשיו מהספה!  תרימי את  עצמך ותצעדי למיטה.  זה או עכשיו או עכשיו!" אני ממשיכה.  "את יודעת מה יקרה.    נ. יחזור וימצא אותך פה והוא לא מכיר את זה אצלך.. למה לנפץ לו אשליות??  נועה, קומי עכשיו!!! קומי עכ- Zzzzzzzzzzzz...